ואיך אני לא נפצע בדרך לשם
קצה גבול היכולת באימון הוא למעשה אימון בעצימות הגבוהה ביותר שאתה יכול לקיים. העצימות והקושי משתנים מאדם לאדם, לפי יכולתו ולפי כושרו. העצימות נמדדת כאחוז מצריכת החמצן המרבית (או עפ"י דופק, תלוי באיזו טכניקת מדידה משתמשים), אבל לענייננו נגדיר זאת כאימון בדפקים גבוהים שהוא מספיק אינטנסיבי לפי תחושת המאמץ הסובייקטיבית שלך. לספורטאי החובב אין חובה למדוד את העצימות המוגדרת, אבל כדי להתקדם באימונים ולכבוש מטרות, על האימונים להיות עצימים, מאתגרים, חזקים: בין אם מדובר באימונים אנאירוביים (תרגילי כח / סיבולת לפרק זמן שלא מגיע ל 2 דקות, מעבר לסף חומצת החלב המגבילה אותנו) בהם העצימות תבוא לידי ביטוי במשקלים גבוהים / מספר חזרות גבוה יותר / קצב עבודה מהיר יותר וכד', בהתאם למטרות. ובין אם מדובר באימונים אירוביים (פעילות רציפה העולה על 2 דקות, שימוש בחמצן לייצור אנרגיה) בהם העצימות מתבטאת בפעילות בדפקים הכי גבוהים שניתן לעבוד בהם מתחת לסף חומצת החלב ושמירה על קצב זה לאורך זמן. מתי אני עלול לפגוע בעצמי ואיך אני נזהר? כמשנה זהירות, צריך לנהוג בגישת ה"אם יש ספק, אין ספק" – אני מסוגל בכלל לבצע את התרגיל הזה? האם הקצב הזה מהיר מדי עבורי? האם המשקלים האלה גדולים עלי? אני אוכל לעמוד בסיבוב נוסף? הרגל עוד לא החלימה ואני תוהה אם נכון לי לעשות את זה ואת זה – אם אתה לא בטוח, אל תעשה. עוד לפני הרצון שלנו להשתפר ולהתקדם, מה שצריך להוביל אותנו הוא הימנעות מפציעות בדרך לגבולות שלנו, ואם זה מעכב אותנו, וזה מעכב – שכך יהיה. עדיף להגיע רחוק בריא ומאוחר יותר מאשר להסתכן בפציעה שלא רק שלא תקדם אותנו, אלא תמנע מאיתנו להתאמן, לתפקד, תחזיר אותנו הרבה לאחור, תפגע בנו מנטאלית, המוטיבציה תדעך והכל ירד לטמיון. הגוף שלנו מתקשר איתנו, רק צריך להקשיב לו ולהבין את האותות שהוא שולח. אם נגזים באימון ונלך רחוק מדי, נחצה את הגבולות שלנו, הגוף ידע להגביל אותנו, כך שבמקרים של סחרחורות, בחילות, כאב "רע" (להבדיל מכאב "טוב" כמו התשה שרירית), חולשה קיצונית – אנחנו צריכים לעצור. ובמקרים בעלי אופי תחרותי, לשים את האגו בצד ולעצור. זה איתות שהגענו לאזורים הגבוליים של יכולותינו באותו אימון. ככל שאנחנו יותר בכושר, אנחנו יותר מודעים ליכולות שלנו ולמגבלות שלנו ואנחנו הרבה יותר בשליטה על כך. אז במסע הזה של "הכר את גופך" שעוברים מאימון לאימון, צריך להיזהר בעיקר בתחילת הדרך, לפעול ביתר זהירות ולהגביר בקצב שהגוף ידע להתמודד איתו. טיפ קטן לאימון בעצימות גבוהה: עפ"י רוב, מסגרת קבוצתית* מוציאה מאיתנו הרבה, הרבה יותר! כך שהעצימות באימון עם משתתפים נוספים היא גבוהה לאין שיעור בהשוואה לאימונים לבד, וההתקדמות היא בהתאם. אסייג ואומר שאמנם מסגרת קבוצתית תורמת לעצימות גבוהה באימונים, אך זו גם קרקע פורייה לדחוף את עצמך קדימה מדי מהר מדי ומתוך כך להיפצע. לכן יש להשאיר את האגו נעול בלוקר לפני שנכנסים לאימון.
כבר הצטרפתם לקהילה שלנו?
הירשמו בחינם לאתר בתחתית המסך ותיהנו מתכנים אקסקלוסיביים, אתגרים ואימונים מגוונים שישמרו אתכם פעילים במיוחד